הערכה עצמית 

מאת: נעמה ואפרת

פתיחה:

כדי לגלות את נושא השיעור,

המורה כותבת על הלוח  מספר שמות ואני רוצה שתגידו לי מה משותף ביניהם.

השמות: שרה שנירר, הרב פירר, תומס אדיסון.

מכנה משותף: אנשים שהצליחו, שעשו דברים גדולים, איך הם הגיעו להצלחה הזאת?

תשובות מגוונות. המורה מכוונת לערך עצמי.

גוף:

המורה מציינת מספר חפצים ומבקשת לנקוב: כמה הייתן מוכנות לשלם עליהם?

שמיכה, יין, כינור, ציור.

הבנות עונות תשובות בטווח הסביר.

המורה נותנת את המחיר האמיתי שאנשים שילמו על כאלה מוצרים:

שמיכה-1.8 מיליון דולר.

יין-157000 דולר.

כינור- 16 מיליון דולר.

ציור- 12 מיליון דולר.

אלו מוצרים מיוחדים שנמכרו במכירות פומביות במכירים הנ"ל, למה אתן לא הייתן מוכנות לשלם את המחירים? כי לא ידעתן כמה זה שווה.

כך גם אנחנו , כדי להעריך את השווי האמיתי שלנו, אנחנו חייבות לדעת מה אנחנו שוות.

ש: למה אנחנו צריכים לדעת כמה אנחנו שווים?

ת: מי שלא יודע מה הוא שווה לא יכול להצליח בחיים.

אם פרפר לא ידע שיש לו כנפיים הוא לא יוכל לעוף, בת שלא תדע מה הכישרונות שלה  ומה המתנות שהיא קבלה מהקב"ה, איך היא תוכל להשתמש במתנות האלה ולהצליח בחיים?

אז איך מגיעים למודעות הזאת? איך מגיעים למודעות עצמית?

הרב וולבה אומר שע"י שבנ"א מתבונן בעצמו הוא מגיע לידיעה  מי הוא ומה הוא, כל בת צריכה לשבת, לחשוב ולהתבונן מי היא ומה היא.

המורה מחלקת שאלות אישיות, באמת כדי לעזור לכן להכיר את עצמכן.

לעשות בשקט בלי להעזר בחברות.

השאלון:

  1. אני מחשבת מספרים בקלות.
  2. אני עוסקת באופן קבועה בפעילות פיזית כלשהי.
  3. יש לי קול ערב.
  4. יש לי לפחות 3 חברות טובות.
  5. אני אוהבת למלא את שעות הפנאי שלי עם עצמי ולא עם חברות.
  6. אני מנגנת בכלי מוסיקלי.
  7. אני מסוגלת להתאושש במהירות מכשלונות.
  8. אני מרגישה בנח בין אנשים.
  9. אני עוקבת אחר התפתחויות מדעיות חדשות.
  10. אני אוהבת משחקים וחידות הדורשים חשיבה לוגית.
  11. אנשים נוטים להתייעץ עימי.
  12. אני תופסת את עצמי כבעלת כח רצון וחשיבה עצמאית.
  13. אני אוהבת לעשות ניסויי 'מה יהיה אם…'
  14. אני מזמזמת הרבה.
  15. אני סבורה שלכל דבר יש הסבר רציונלי.
  16. יש לי כמה מטרות חשובות בחיים ואני חושבת עליהם הרבה.
  17. יש לי תחביב או תחום עניין שאותו אני שומרת לעצמי.

אין אף אחת שיש לה אותו שאלון כמו של חברה שלה, ואין בת שהכל ריק, ואין בת שהכל מלא.

מה אנחנו מבינות מזה? שכל אחת היא שונה.

בערב חברותי נותנים לכן אפשרות להרכיב סלט אישי, את לא אוהבת עגבניות, ואת לא בצל,

זה אומר שהסלט שלך יותר טעים? לא, כל אחת הסלט שלה הכי טעים לה, והיא גם לא הייתה מוכנה להתחלף,

ולכן גם את ,שאת שונה מהחברה שלך, זה לא גורם לך להיות פחות או יותר שווה, זה רק אומר שאת שונה.

מסקנה: שוני לא אומר חוסר שוויון.

חזרת ביניים: …..

הערכה עצמית אמתית , זו לא הידיעה שאני 100% , אלא הידיעה שזכותי לא להיות 100%.

פעילות עם שקיות הממתקים:

[ יום לפני שואלים 3 בנות כמה שאלות:

  1. כמה ילדים הם במשפחה
  2. באיזה קומה היא גרה
  3. מה המיקום שלה במשפחה

וכו'

מכינים שקיות ממתקים לפי התשובות (לדוג' 2 מרשמלו לילדים, 4 סוכריות לקומה, 5 טופים למיקום במשפחה וכו') ]

מבקשת מהבנות שקראנו להן יום קודם לבוא ולזהות את השקית של כל אחת , והם צריכות לזהות ע"פ אילו נתונים שמנו את הממתקים בשקית ,

ומפעילות זו המורה מסבירה שכמו שהנתונים החיצוניים שלנו שונים, ק"ו שהמתנות שלנו מד' שונות, הכישרונות ,והאופי.

לכל אחת זה מותאם באופן אישי ושונה רק לה.

מביאה דוגמה על שני בנות שאחת מהן גרה בקומה גבוהה יותר , שתסביר לחברה שלה למה היא "יותר שווה".

ופה אנו מגיעות לאותה מסקנה : שאין קשר בין שוני הנתונים שלנו לבין הערכה עצמית האמיתית שלנו ,

לכן , אין שום סיבה שילדה תרגיש נחותה משום שלחברה שלה יש כשרון מסוים ולה אין,

אלו הם הנתונים ואנחנו צריכים לשמוח איתם.

שואלת בכיתה כמה בנות במה הן טובות, וגם איך הם הגיעו לידיעה הזו?

משום שהם ניסו! והם יודעות זאת על סמך ניסיון קודם.

ולכן בת שעדיין לא יודעת עדיין במה היא טובה גם אחרי התבוננות, אז היא יכולה פשוט לנסות, בת שבספק אם היא יודעת לאפות שתכנס למטבח ותנסה עם הרגשה שהיא יודעת והיא תצליח.

ומי שהוא מרגיש שאין לו את היכולת לנסות בדברים מסוימים זה לא שהוא לא יכול, אלא שהוא מפרש את המציאות בצורה מוטעה.

דוגמא לגבי פירוש המציאות: על ילדה שהיו לה נמשים והיא הרגישה נחותה כי היא חשבה שכולם צוחקים עליה ובגלל זה היתה חסרת מצב רוח.

עד שמישהו שאל אותה והיא הסבירה לו, ואז התברר לחני שאף אחד בכלל לא שם לב לנמשים שלה, זה רק היא שפירשה את המציאות כך.

לכן לכל בת יש ערך שהיא צריכה לנצל אותו כי זו מתנה מהקב"ה , לכן לא להפחית משום ערך שאין לה אותו , אלא לשמוח במה שיש לה , וגם את צריכה להזהר לא לתת לעצמך ביקורת לאחר שניסית ,ולא הצלחת ולראות במה שאת כן טובה.

משפט:
"מילים יכולות להרוג" ולכן לא לתת לעצמנו ביקורת כי זה יכול להרוג גם אותנו.

וגם בעבודת ד'- בנ"א צריך להעריך את עצמו ולהאמין בכוחותיו.

ש. מה ההפך מביקורת?

ת. מילים טובות-מחמאות

לסיום:

כל בת מקבלת דף עם שם של חברה שלה וכותבת מחמאה..

לאחר שקראו …

נכון , זה נחמד לקבל מחמאה ואפילו אם זה דברים שאנו מודעים להם אבל תמיד נחמד לשמוע,

לכן סביבה תומכת זה דבר חשוב שנותן לנו תחושה טובה  אבל, להיזהר לא להישען על זה זו רק דחיפה מהצד ולכן, הביטחון העצמי שלי תלוי רק בי!

ובעזרת ד' ע"י הערכה זו תהיה לך יכולת להצליח בכל תחום בחיים.

שיתוף ב email
שיתוף ב print