פתיחה: הקראה – סמינר ללא גבולות

שאלה בעקבות: מה היה פה? מדוע לילדה לא היה טוב? מה יצר את כל הבלבול הזה? נכון. בואו ונגדיר.

גבולות- קו מוחשי או מופשט ששומר עלינו בתוך מסגרת כלשהי.

לפעמים נראה לנו שגבול זה דבר מעיק, מכביד וחונק. אבל באמת גבולות זה ההיפך. גבולות זה דבר שנותן לנו טעם בחיים. תחשבו למשל שהיה אפשר לישון כל הזמן, או שכל הזמן היה חופש. בסוף זה היה נמאס לנו.

הגבולות, חוץ מזה ששומרים על הטעם הטוב של החיים, הם שומרים עלינו ונותנים לנו המון דברים טובים.

המורה מחלקת קשים חצויים ושואלת שאלות, כל בת שהשאלות נוגעות אליה תיקח חתיכת קש ותחבר אותה אחת לשנייה.

המורה תמזוג מיץ והתלמידות תשתינה בעזרת הקשים שאספתן. נכון שככל שהקש גבוה יותר  קשה לשתות?

בעצם מה זה המחיש לנו בחיים שלנו כשיש לנו גבולות, הרבה יותר קל לנו ונעים להגיע לדברים.

(אופציה- משחק: אני מוציאה בת אחת החוצה, מי רוצה לצאת?

יופי, עכשיו המורה איפה היא יכולה ללכת ואיפה היא לא יכולה ללכת, איפה שלא- זה תהום. הבת נכנסת לא יודעת איפה לא הראיתי והיא צריכה לטייל בכיתה ולהיזהר לא ליפול לתהום. ואתן צריכות לכוון אותה שלא תיפול. בעצם הגבול הוא כל הכיתה, אבל הבת שיצאה לא ידעה ולכן היא הלכה בפחד ובחוסר ביטחון, היא ממש חששה, אם היא היתה יודעת איפה הגבול היא היתה הרבה יותר בטוחה.)

מסקנה: הגבולות נותנים לנו ביטחון. אדם ללא גבולות חי בחוסר ביטחון, בחוסר שלווה, הוא לא ידוע מה כן טוב ומה לא. הכל בערך, וה"בערך" הזה מערער לו את הביטחון. אז דבר ראשון, על הלוח: יתרון: בטחון, רוגע.

אם אנחנו רוצות להצליח בחיים שלנו אנחנו צריכות להתגבר על עצמינו ולא לעשות מה שבא לנו אתן יודעות איך קוראים ליכולת הזו לשלוט על עצמנו? שמשמעת עצמית, שליטה עצמית.

מישהי רוצה לומר לנו מה זה שליטה עצמית?

שליטה עצמית- כאשר האדם מתגבר על עצמו לעשות את הדבר הנכון גם אם לא מתחשק לו, ואין לו בדיוק כח עכשיו. לבקש דוגמאות מהבנות….

סיפור:

 מסופר על הרב שך שהלך ללמוד בישיבה שהייתה מאד רחוקה מהבית שלו, ובמשך תקופה מאד ארוכה הוא לא נפגש עם ההורים שלו. הוא התכתב איתם רק במכתבים, והגעגועים כמובן הציפו אותו…. יום אחד הוא קיבל מכתב מאמא שלו שהם יבואו לפגוש אותו בגבול שבין גרמניה לרוסיה, בעוד שבועיים הם יסעו דרך של 10 ימים והוא יצטרך לנסוע רק דרך של יום אחד… הרב שך ספר את הימים עד שהגיע היום של המפגש עם הוריו. לילה לפני עלתה בו מחשבה שאם יסע הוא לא יתרכז באותו יום של הנסיעה וגם בשבוע שאחרי… עם כל הזכרונות, וכל הגעגועים והמפגש הזה סתם יכביד עליו… הרב שך מתלבט מאוד כל הלילה ובבוקר מחליט להשאר. הוא שולח מכתב לאמו בו כותב: "אמא יקרה, התרגשתי מאוד לשמוע על המפגש שלנו, שאתם מגיעים וספרתי את הימים עד ליום המיוחל. אבל פתאום בלילה החלו לצוץ בי ספקות, וחשבתי האם באמת כדאי שאני אלך… הרי אם אלך, ביומיים הראשונים לפחות לא אוכל ללמוד מפאת טלטלות הדרך, ובשבוע שלאחר מכן, לא אוכל להתרכז בלימוד מפאת הגעגועים… אמא, החלטתי שלמרות שאת מאוד רוצה לראות אותי, את יותר רוצה שאני אלמד בחשק, ברוגע ובשלווה ולא אבטל מזמני, ובעזרת החינוך שהנחלת לי הצלחתי להגיע להחלטה ולהחליט שאני נשאר בישיבה…

זה היה הרב שך!

אף אחד לא דרש ממנו לא להיפגש עם ההורים שלי כדי להתעלות אבל כן דורשים ממנו, במקום שאנחנו נמצאות, לעשות משהו קטן ולהתגבר על עצמינו טיפה…

עכשיו יש לנו בעצם כמה דרכים בהם אנחנו  יכולות להצליח ע"י גבול, משמעת עצמית לעמוד בנסיון ואנחנו רוצות לראות דרך אחת שנבין אותה דרך משחק.

המורה נותנת לכן תפו"א וקש כל בת צריכה לנסות להכניס את הקש לתפו"א באופן שיצא מהצד השני. הבנות מנסות.

מישהי הצליחה? טוב תחזיקו את התפו"א בצורה יציבה תתקעו את הקש בחזקה בלי שיתקפל וזה יצא מהצד השני.

מה היה פה? אחרי שהמורה הראתה דרך ברורה היה לכן יותר קל.

בעצם כשברור לנו יותר קל לנו להצליח. כשיש גבולות הכל יותר ברור ,ויש יותר סיכוי להצליח במטרות שאנו מציבות לעצמינו.

אז בעצם המשכת לשתות כי זה היה טעים יפה. כך בעצם בנסיונות שלנו בחיים אם נחשוב על התוצאה על ההרגשה הטובה שתהיה לנו אחרי שנעמוד בניסיון יהיה לנו יותר קל להפעיל משמעת עצמית ולעמוד בניסיון. אנחנו צריכות לראות את התוצאה את הסיפוק גם אם הדרך של ההתמודדות מאוד קשה, כמו שקשה לשתות מיץ עם הקשים השבורים, אל תתמקדו בהם אלא בסיפוק.